בת שבע (הויה) היא צמח מטפס סוקולנטי רב־שנתי, מרשים ואהוב, בעל עלווה בשרנית ומבריקה ופריחה ייחודית. הצמח מפיק אשכולות פריחה מרהיבים דמויי כדור בעלי מראה שעוותי וריח מתוק, ומשתלב בצורה מושלמת בעציצים, בסלסילות תלויות, בגינות מוצלות ובחללי פנים מוארים.

הידעת? מוקדי הפריחה של בת שבע הם רב־פעמיים – הפרחים החדשים יפרחו בדיוק מאותם ניצנים וגבעולים קטנים (דורבנים) שבהם פרחה בשנה שעברה, ולכן חשוב מאוד לא לגזום או לקטוף את הגבעולים שנותרו לאחר נשירת הפרחים!

אור: חצי צל עד אור מסונן (שמש בוקר או אחר הצהריים); ניתן לגדל בצל מלא מואר, אך הפריחה תהיה דלה יותר. יש להימנע משמש ישירה חזקה בשעות הצהריים למניעת צריבת עלים.

השקיה: מועטה עד בינונית; יש להשקות כאשר המצע מתייבש חלקית ולהבטיח ניקוז מעולה למניעת ריקבון שורשים.

טמפרטורה: מותאם לאקלים חם וסובטרופי; רגיש לקור מתחת ל-10°C ולרגישות לקרה.

לחות: בינונית עד גבוהה; אוהב לחות ומומלץ לרסס מדי פעם מים על שורשי האוויר.

טיפוח: גיזום מינימלי באביב או בקיץ להסרת ענפים יבשים בלבד; יש להימנע מגיזום מוקדי פריחה ישנים.

דישון: דישון קבוע בתקופת הצמיחה והפריחה (אביב–קיץ) בדשן מותאם לצמחי בית/סוקולנטים.

שתילה והעתקה: מומלץ לגדל במיכל או עציץ מנוקז well (למשל עציץ 4 ליטר); העתקה או רענון מצע רצויים באביב.

רגישות למזיקים: עמיד יחסית, אך עלול להפגע מכנימות קמחתיות או אקריות בתנאים יבשים/לא מאווררים.

התאמה למליחות וליד הים: רגישות למליחות; מתאים לאזורי חוף מוגנים מרוח ומ רסס מלח בלבד.

בטיחות לחיות מחמד: רוב זני ההויה נחשבים לבלתי רעילים (בטוח לחתולים וכלבים), אך אינם מיועדים למאכל.

קצב צימוח: איטי עד בינוני.

גובה מקסימלי: אורך ענפים של כ־1–10 מטרים (בהתאם לזן ולתנאי הגידול).

פריחה: אשכולות צפופים של פרחים דמויי כוכב במראה שעוותי, בצבעי לבן, ורוד, אדום, סגול, ירוק או צהוב, בעלי ניחוח מתוק.

שם לועזי: Hoya (צמח השעווה / Wax Plant)